ביצים שלא ניתן להחלפה: אין תחליף
בכנס העסקים של חברת החשמל מונטה קרלו, קרלוס סביאני, מנהל קיימות מזון ושיווק וסגן נשיא חלבון בעלי חיים ב- WWF הציגו מצגת תובנה לגבי השקפת העולם בביצים. שיחתו חשבה כי צרכנים משנים עמדות; הדגשת המצב הקיים במדינות המפותחות הנוגעות לחלבונים מן החי, וכן סקירה של ההתייחסות להשפעה הסביבתית והתזונתית של ביציות ביחס לייצור מזון וקיימות.
במחקר מה אומרים בעלי עניין חיצוניים על ביצים, קרלוס נתקל באג'נדה של תנועת הטבעונות. זה מתרחש באמצעות קמפיינים גלויים מאוד מול צרכנים, כפי שמדגים מסע הפרסום הטבעוני של מיליון דולר, שאתגר את האפיפיור פרנציסקוס להפוך לטבעוני לתענית.
לקמפיינים כאלה יש רמה גבוהה של רכישה מצד ידוענים, פעילים וקובעי מדיניות המבקשים לקדם את הטיעון שלהם לקיימות מבוססת צמחים. עם זאת, פעילויות כאלה יוצרות פילוגים עמוקים, מה שמקשה יותר ויותר על דיונים פתוחים ושקופים.
במהלך המצגת שלו קרלוס, הוכיח שזה לא חדש. במהלך העשורים היו אמונות רווחות ודעות סותרות לגבי תפקידן של ביציות - רבות מהן לא תמיד היו מדויקות: למרבה המזל, יש כיום מחקרים חזקים המבוססים על ניסויים נרחבים, מה שאומר שרופאים רבים דוגלים יותר ויותר בצריכת ביצים. עם זאת, קיים איום משמעותי על תעשיית הביצים מגל חדש של תעמולה, המונע על ידי ארגונים המעוניינים לקדם מערכות מזון מהצומח.
יעיד על כך דו"ח שפורסם ב-Lancet Medical Journal. המחקר הוזמן על ידי קרן EAT הבולטת. המחקר שלהם הגיע למסקנה שעלינו להפחית באופן דרסטי את צריכת חלבון מן החי, כולל ביצים. עם זאת, קרלוס ציין שהמחקר של EAT התבסס על דיאטה תיאורטית; במטרה ליצור מסגרת צמחית לקיימות מזון ולהשפיע על ארגון הבריאות העולמי בקביעת המדיניות שלו.
הדו"ח השנוי במחלוקת זה הביא לדחיפה משמעותית - מצד יצרנים, דיאטנים, רופאים, קובעי מדיניות ושוחרי איכות הסביבה. קרלוס הדגיש את תגובות המפתח של ג'ון לואנידיס מאוניברסיטת סטנפורד, התזונאית המובילה ד"ר ג'ורג'יה אדה, שנגן פאן, מנכ"ל המכון הבינלאומי לחקר מדיניות מזון ומכון משאבי העבודה - ארגון לא ממשלתי מכובד מאוד - כולם הגיבו לדו"ח של EAT על ידי הגנה חלבונים מן החי ותפקידם הבלתי יסולא בפז בתזונה שלנו. טיעונים נגדיים אלה קוראים לנו לשקול את ההבדלים בתוך האוכלוסייה העולמית ואת הצרכים התזונתיים של מדינות מתפתחות. כאן לביצים וחלבונים אחרים מהחי יש תפקיד חשוב בהפחתת עצירות וקידום התפתחות בריאה של ילדים, אך גם בסיוע למדינות להישאר ברות קיימא, בר קיימא ועל ידי מתן מקור הכנסה.
בנוסף, קרלוס שקל תגובות של אנשי איכות הסביבה מובילים, שאומרים שלהתרחקות מחלבונים מבוססי בעלי חיים לא תהיה התועלת הסביבתית העצומה שנטען. החקלאות אחראית ל-20% מפליטת גזי חממה ופליטת בעלי חיים תורמת למחצית מכך. לכן, חשוב שנזכור שלכל המזונות יש השפעה ולביצים השפעה נמוכה יחסית.
כאשר אנו שוקלים חלופות מבוססות צמחים, חשוב לשקול גם את ההשפעה שלהן. ה-WWF הדגיש שסויה היא הגורם השני בגודלו לכריתת יערות. באופן דומה, לאגוזים יש השפעה גבוהה יותר מבשר בקר - כך שפשוט שינוי דיאטה לא הולך לפתור את הבעיות שעומדות בפני כדור הארץ.
מאמר אחר שפורסם ב-Nature בחן את ההשפעה הסביבתית המשתנה בין תזונה אוכלת כל, אובו-לקטו-צמחונית וטבעונית. במחקר של 100 אנשים במשך שנים רבות, החוקרים חישבו את השפעת ה-CO2, המים והאדמה של שלושת הדיאטות. לתזונה אוכל הכל הייתה השפעה הרבה יותר גבוהה בכל שלושת התחומים. בעוד שדיאטות אובו-לקטו-צמחוניות וטבעוניות היו דומות - כשלאובו-לקטו-צמחוני יש את טביעת הרגל הקטנה ביותר של המים.
קרלוס הפנה את תשומת הלב לממצאיו של עיתונאי האוכל המוערך, סם בלוך, שניסה את הדיאטה המומלצת של EAT-Lancet במשך שבוע, אך גילה שכמעט בלתי אפשרי לבצע אותה. הפרמטרים המחמירים שלו הביאו לכך שהוא הקדיש שעתיים נוספות ביום בהכנת מזון בעלות מוגברת של 85%.
למרות שדוגמה זו חושפת את הקשיים עם תזונה צמחית כה מחייבת, צרכנים רבים מנסים לשלב יותר פירות וירקות בתזונה שלהם. בריאות, סביבה ורווחת בעלי חיים הם שלושת המניעים המרכזיים של מגמה זו. אלו הנושאים שיצרני המזון והיצרנים מגיבים אליהם ואשר הובילו לכך שהשוק הצמחי עומד על 3.7 מיליארד דולר.
כדי להמחיש את החשיבות של ייצור מזון בר-קיימא, קרלוס הסביר כיצד מנכ"ל בלקרוק אינסטמנט, לארי פינק, כתב מכתב פתוח למנכ"ל כל העסקים בתיק של 6 טריליון דולר של בלקרוק - וביקש שהם יפעלו בצורה בת קיימא יותר כדי להבטיח את טווח הארוך שלהם. יכולת הקיום.
אז כשזה מגיע לביצים מה קורה? האם ניתן להחליף ביצים?
לסיכום ההרצאה שלו, קרלוס הציג את התכונות הרבות שהופכות את הביצים לייחודיות ואת ההזדמנויות הרבות שיש לתעשיית הביצים לשיפור מתמיד.
מבחינה תזונתית, ביצים שלמות באופן ייחודי, המקור הגבוה ביותר לחלבון איכותי. הם החלבון היעיל ביותר מהחי ולכן יש להם השפעה סביבתית נמוכה מאוד. למעשה, לביצים יש השפעה נמוכה יותר מאשר אורז ותוצרת טרייה אחרת. הם דורשים מעט מים, טביעת הרגל של ביצה היא 29 ליטר לגרם חלבון, בעוד שלאגוזים יש טביעת רגל של 139 ליטר לגרם.
סבירות היא גורם מפתח נוסף לטובת ביצים, מה שהופך אותן לנגישות לרבים. ביצים הן גם כלי ייחודי לפיתוח חברתי ובר-קיימא, כפי שניתן לראות דרך עבודתו של IEF. לביצים מאפיינים ייחודיים שהופכים את יישום ייצור הביצים לפתרון מעשי וחסכוני במדינות מתפתחות. באמצעות פיתוח טכנולוגיות חדשות משפרים ומתארכים חיי המדף של הביצים.
כדי לשמור על עמדה מעוררת קנאה בביצים, על התעשייה להמשיך לשקול את הגורמים הבאים; מזון, גנטיקה, רווחת בעלי חיים, בריאות המעיים, שימוש בזבל, הרחבת שיטות עבודה וטכנולוגיות טובות, שקיפות, חדשנות ופיתוח חברתי.
בהסתכלות קדימה למה שמגיע בהמשך בשנות ה-2020 סיכם קרלוס את המצגת שלו באומרו; "המסקנה שלי מהמחקר שלי היא שאני חושב שיש הזדמנות גדולה לביצים להיחשב כמקור החלבון הכי בר-קיימא ובלתי ניתן להחלפה. זה תלוי איך התעשייה מאמצת את זה ולוקחת את זה קדימה".